מה הקשר בין הכוכבים, אדם הראשון והאש של מוצאי שבת? בכל מוצאי שבת אנחנו מדליקים נר, מביטים באורו ומברכים: "בורא מאורי האש". אבל למה דווקא

תארו לעצמכם שהחלטתם ללילה אחד להתרחק מהתאורה העוצמתית המציפה את העיר. ארזתם מזוודה קטנה, פק"ל ואוהל, שמתם את הילדים אצל סבא וסבתא, עליתם לרכב והתחלתם

״ואמר שמואל: נהירין לי שבילי דשמיא כשבילי דנהרדעא, לבר מכוכבא דשביט״ (ברכות נח':) – שמואל האמורא מעיד על עצמו לפני כ1700 שנה, שהוא מכיר את

בחורף ישנן כמה ברכות מיוחדות שאנו מכירים- הברכה על הברק, הרעם והקשת. אך יש עוד ברכה אחת פחות מוכרת, שאמנם לא קשורה לחורף בהכרח אך

איזה כיף יש ליקוי לבנה!! האמנם?! כידוע לכולם, ביום ראשון י"ד אלול יתרחש ליקוי לבנה מלא, אשר יראה מארצנו הקדושה, כמו גם מכל שאר חצי

ראש חודש ניסן יחול ביום ראשון שעה טובה, ובמפטיר של פרשת השבוע הקרובה אנו קוראים את 'פרשת החודש'. השבת כולה נקראת 'שבת החודש', על שם הקריאה הזו. זוהי הקריאה הרביעית לאחר פרשיות 'שקלים', 'זכור' ו'פרה'.

ומה כל כך מיוחד בקריאה הזו? על כך ננסה לענות בשורות הבאות.

ביום שלישי הקרוב- ל' תשרי תשפ"ג- נראה במדינת ישראל ליקוי חמה חלקי, (קרוב לחמישים אחוז משטח השמש)
חז"ל עסקו בסוגיה זו, והעלו ממנה יסודות אסטרונומיים ורוחניים. נסקור בקצרה את המקורות ואת האחרונים בסוגיה.

הליקוי יהיה ביום שלישי בשעה תשע 44 דקות ו7 חלקים
רגע, שוב נרדמתי אחרי ההפטרה?
ליקוי או מולד?
בואו נעשה קצת סדר!

במאמר הקודם הכרנו את הפער בין הלוח השמשי לבין הלוח הירחי.
הלוח השמשי כולל את עונות השנה השונות, ומונה 365 ימים ורבע.
הלוח הירחי הוא בעצם שנים עשר חודשי ירח, ומונה 354 ימים.
הנצרות בחרה ללכת רק על פי השמש, האיסלאם רק על פי הירח.
ועם ישראל כרגיל- גם וגם. על פי התורה, הלוח העברי הוא גם על פי השמש וגם על פי הירח.

"שנה הלכה, שנה באה.."
ומאיפה בכלל הגיע המושג שנה? והמושג ראש השנה?
והאם יש לזה קשר לקידוש החודש?

ננסה לעשות קצת סדר.