בספר שמות פרק י"ב,א'-ב' כתוב כך: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה".

ע"פ ההסבר הפשוט, מדובר בפסוק על חודש ניסן שהוא החודש בו יצאנו ממצרים, ועליו אומר ה' כי יהיה החודש הראשון למניין החודשים, אך רש"י מביא פירוש נוסף בשם המכילתא שההדגשה של המילה "הזה" נובעת מכך ש"נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תיראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו: כזה ראה וקדש!"

נשאלת השאלה הפשוטה: במה בדיוק נתקשה משה? הרי לכאורה קידוש החודש תלוי בעצם ראיית הלבנה, והרי כל אחד מאיתנו יודע לזהות את הלבנה כאשר אנו רואים אותה בשמיים! וגם אם נאמר שהלבנה בחידושה דקה עד מאוד וקשה לראותה, בכל זאת הראייה דורשת, לכאורה, רק שימת לב ולא לימוד מעמיק.

לפני שנענה על השאלה נקדים ונסביר את ראיית הלבנה בחידושה:

כידוע, כל חודש הירח מקיף את כדור הארץ, הולך ומתמלא, והולך ונחסר עד שמגיע לנקודת הקיבוץ עם השמש. נקודת הקיבוץ הזו נקראת "המולד האסטרונומי", שהוא בעצם המולד ה"אמיתי" בו השמש והירח בקו אחד למול כדוה"א.

בשלב זה, אין יכולת לראות את הירח כלל(אא"כ יש ליקוי) מכיוון שהצד האפל של הירח מופנה כולו כלפי כדוה"א. ע"מ שנוכל לחזות שוב בירח, אנו צריכים שהירח יתרחק מעט מהשמש גם ע"מ שתיווצר זווית קהה מספיק (או יותר נכון חדה פחות) שתאפשר לנו לראות קצת מהצד המואר שלו, וגם כדי שהירח יהיה באופק מספיק זמן לאחר שקיעת השמש.

מהו פרק הזמן שצריך שיעבור מהמולד האסטרונומי עד שנוכל לראות את הירח החדש?     אמרו חז"ל, וכן מופיע בפרקי דר' אליעזר פרק ז', ששיעור הזמן הוא כ18 שעות, ולזה מסכימות העדויות השונות גם בימינו אנו, כאשר ישנן מספר עדויות אף על פחות מכך (כ15.5 שעות על הר גבוה בארה"ב).

יש לציין שתי נקודות חשובות:

– שעון ניו יורק הוא 7 שעות לאחר שעון ישראל. כלומר שאם המולד האסטרונומי היה למשל ב4:00 בשעון ישראל, שהוא 21:00 של היום הקודם בשעון ניו יורק, הירח החדש לא ייראה באותו הערב בשמי ישראל, אך ייראה לאחר 7 שעות בשמי ניו יורק, שכן עברו עוד 7 שעות בהן הירח הספיק להתרחק מהשמש את שיעור הזמן הדרוש.

– ע"פ ההלכה, הראייה נקבעת ע"פ הירח הנראה בירושלים, ולכן אע"פ שהירח ייראה בניו יורק למשל, ראש החודש (כשייקבע ע"פ הראייה ולא ע"פ החשבון) יהיה רק יום לאחר מכן.

לאחר שהבהרנו זאת ניתן לענות על השאלה דלעיל: במה נתקשה משה?

כמה תשובות בדבר:

• החזקוני אומר כי המולד של אותו ניסן היה מאוחר והיה דק מאוד. מדבריו אלו אנו רואים כי יש שיעור לראיית הלבנה, ולא כל ראייה מספיקה בשביל לקדש את החודש. כך נראה גם מהפייטן של תפילת יוצר לפרשת החודש שפייט "…במדד לו שיער עביו איך לשער…", וכן נראה מדברי רש"י במסכת מנחות דף כט עמ' א' שמקשר בין הקושי של משה לחקירותיו של רבן גמליאל במסכת ראש השנה דף כ עמ' א' "כזה ראיתם אם כזה ראיתם" שעוסק בצורות השונות של הלבנה שהיו לו.

• פירוש בשם החתם סופר אומר כי הקושי של משה נבע מכך שהוא היה במצרים, וכפי שכתבנו, החודש נקבע לפי ראיית הלבנה בארץ ישראל, ולכן היה צריך לשער לפי הלבנה שהוא רואה מול עיניו האם הייתה נראית גם בארץ ישראל.

בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל!