אחת הסוגיות שהעסיקו רבות את פרשני המקרא והתלמוד, היא הבנת הידיעות המדעיות המופיעות בכתבי חז"ל והתאמתן לידע המדעי "החילוני" שבימיהם. גם באסטרונומיה, אנחנו פוגשים עיסוק מסוג זה. אחד מהנושאים המעניינים בנושא, הוא זיהוי שמות קבוצות הכוכבים שמוזכרים במקורות. במאמר זה נתמקד בקבוצת "עשעיש". נראה את דברי המפרשים וננסה להתאים אותם לידע האסטרונומי המקובל שבידינו.

עוד מראשית ימי האנושות, השמיים היו מוקד עניין מרכזי. האסטרונומיה, שלכל הידוע לנו היא המדע העתיק בעולם, הייתה תחום שמשך עמים רבים ותרבויות מגוונות.

במאמר זה נסקור את הסיבות העיקריות שבגללן זמן השקיעה האסטרונומית שונה מזמן השקיעה ההלכתית.

לרגל התחדשות הירח, והמולד שבא עלינו לטובה, החלטנו לפרסם מאמר עומק מבית מחלקת המחקר של 'שאו מרום', בהסבר דברי הגמרא על זמן כיסוי הירח.
מסתבר שכבר אז בתקופת הגמרא והראשונים ידעו הרבה יותר ממה שנראה לנו היום.

ראש חודש ניסן יחול בשבת בשעה טובה, ובמפטיר של פרשת השבוע אנו קוראים את 'פרשת החודש'. השבת כולה נקראת 'שבת החודש', על שם הקריאה הזו. זוהי הקריאה הרביעית לאחר פרשיות 'שקלים', 'זכור' ו'פרה'.
ומה כל כך מיוחד בקריאה הזו? על כך ננסה לענות בשורות הבאות.

משורר מתמטיקאי פרשן מקרא ומגדולי האסטרונומים שקמו לעם היהודי.
מיהו רבי אברהם אבן עזרא?
לרגל תאריך פטירתו ה'חמקמק' של הראב"ע בא' אדר א', שעבר לא מזמן החלטנו להקדיש לו מאמר מיוחד, על היותו אחד מגדולי האסטרונומים היהודים.

ראש השנה הוא גם ראש חודש, אך אם חיפשתם שבת מברכין לפני ר"ה וודאי הופתעתם לגלות שלא ברכנו את החודש. וגם בתפילות ר"ה אין זכר למוספי ר"ח. ממש התעלמות מוחלטת מר"ח הראשון של השנה. למה יגרע חלקו?

מכיוון שעונות וזמני השנה תלויים במהלך כדור הארץ סביב השמש הגמרא קבעה מועד אסטרונומי כהגדרה לסוף זמן הזריעה ולא אחד מחודשי השנה המושפעים מהשנה הירחית.
מהי כימה? כימה היא צביר כוכבים המכונה גם 45M או הפליאדות, הנמצאת בקצה מזל טלה לכיוון מזל שור.

לפני כ250 שנה חי באנגליה אסטרונום בשם אדמונד האלי שהסיק ששלושת השביטים שתועדו לפניו בה'רצ"א (1531), ה'שס"ז (1607), ה'תמ"ב (1682) הם עם מאפיינים דומים ולכן מדובר בעצם בשביט אחד שמסלולו מסתיים כל 75 שנה בערך. הוא חזה שהוא יופיע שוב בתקי"ח (1758)וכך היה. הוא בעצמו נפטר 15 שנה לפני כן ולא זכה לראותו..

בפרשת השבוע שקראנו אתמול, פרשת ואתחנן, נפגשנו עם שני פסוקים חשובים שדרכם אנו יכולים ללמוד על עמדתה של התורה ושל היהדות אל 'חכמת התכונה', בשמה העברי, או ה'אסטרונומיה', כפי שמכירים אותה בעולם.