בשבוע הבא בעזרת השם תתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, שנת ה'תשפ"ד. 
ומה אנו יודעים עליה? מאז שנקבע הלוח העברי על פי החשבון הקבוע לדורות, יש לנו נתונים רבים שניתן לדעת מראש על השנה הקריבה, מלבד שמה של השנה שמעיד על התאריך- 5784 שנה לבריאת העולם. 

מניין שנות שמיטה: השנה שלנו היא השנה השנייה למניין שבע שנות שמיטה.

מחזור של 19 שנה (מחזור קטן): בנוסף, השנה היא שנה שמינית מתוך מחזור של 19 שנים, לעניין העיבור. בשנים ג,ו,ח,יא,יד,יז,יט- מעברים את השנה, ועל כן השנה שלנו היא מעוברת! אך לפני שנתיים הייתה שנה מעוברת וזה יחסית נדיר שיש שנה מעוברת בהפרש כזה. 

מחזור של 28 שנה (מחזור גדול): מניין נוסף שמחשבים לפיו את השנים הוא לפי מחזורי חמה. כל 28 שנה אנו מסיימים מחזור חמה, כלומר החמה חוזרת למקומה כפי שהייתה ביום הבריאה, ומברכים ברכת החמה. השנה אנו בשנה ה16 למחזור זה. 

לאחר שהתחלנו להבין משהו על השנה הבאה עלינו לטובה,
נעסוק כאן בסימן מיוחד שדרכו ניתן ללמוד על כל התאריכים שיחולו בלוח השנה. 
לכל שנה בלוח העברי יש סימן בן שלוש אותיות, שדרכו מבינים את כל הנתונים. 
השנה שלנו, סימנה הוא: זח"ג. 

האות הראשונה, האות זיי"ן, היא היום שבו חל יום א' של ראש השנה- יום שבת. היום הראשון של ראש השנה נקבע על פי המולד של חודש תשרי. השנה, המולד של חודש תשרי יחול ביום ו' של ראש השנה, ועל כן ראש השנה אמור לחול ביום שישי. אך מאחר ויש כללים של 'דחיות' בלוח העברי, למשל הכלל הידוע: "לא אד"ו רא"ש", לעולם ראש השנה לא יחול בימים א,ד,ו. הסיבה היא כדי שיום כיפור לא יחול ביום ראשון מיד לאחר שבת, וכדי שהושענא רבא לא תחול בשבת. 

האות השנייה מייצגת את אורך השנה. ישנן שלוש אפשרויות- 'ש'למה, 'ח'סרה, או 'כ'סדרה. ההבדל בין שלושת האפשרויות הוא בשאלה האם גם חשוון וגם כסלו יהיו חסרים, מלאים, או כסלו מלא וחשוון חסר. מעניין לדעת שמלבד חשוון וכסלו, שאר החודשים בלוח העברי קבועים מראש לעולם, האם הם חסרים או מלאים. 
האות השנייה בסימן היא 'ח'. השנה הזו תהיה שנה 'ח'סרה. 

האות השלישית היא היום שבו יחול יום טוב ראשון של פסח. 
האמת היא שאפשר לחשב את האות השלישית לבד, לפי הידיעה באיזה יום ראש השנה, האם חשוון וכסלו חסרים או מלאים, והאם זו שנה מעוברת או פשוטה. ואכן במקורות מצאנו גם שהיו כותבים בסימן של השנה רק את שתי האותיות הראשונות. מחמת מרכזיותו של חג הפסח מקובל להוסיף את האות השלישית.

בעזרת האות השלישית ניתן לחשב את ראש השנה של השנה הבאה. כי מאחר וכל אורכי החודשים מפסח קבועים, לכן לעולם ראש השנה של השנה הבאה יהיה יומיים לאחר יו"ט ראשון של פסח. 
האות השלישית השנה היא האות גימ"ל. ליל הסדר יהיה בליל שלישי. 
ועל פי החישוב לעיל, ראש השנה הבאה יהיה ביום חמישי. 
ישנם סך הכל ארבעה עשר סימנים אפשריים בלוח העברי, שבעה סימנים לשנים פשוטות ושבעה סימנים לשנים מעוברות. 
השנה מעוברת ולכן יש בה 55 שבועות. מאחר וזו שנה חסירה, מספר הימים שבשנה זו הוא 383.

וקצת סטטיסטיקות: באלף הששי ליצירה, השכיחות שראש השנה יהיה ביום שני, היא 28.2%. וביום שבת, היא 28.5%. השכיחות ששנה תהיה שלימה היא גבוהה ביותר- 44.9%, ושהשנה תהיה חסרה, היא הכי נמוכה מבין שלוש האפשרויות- 25.5%. 

להרחבה, מומלץ מאוד לעיין בשני ספרים נפלאים: "שערים ללוח העברי" של ר. שר שלום, ו"הלוח העברי הקבוע" של עלי מרצבך וערן רביב.

תחל שנה וברכותיה!