הרבה ניתן ללמוד מגרמי השמים אל החיים אשר בארץ. לימוד זה (הנכון בכל חדשי השנה )  מודגש ביתר שאת בחודש תשרי, המזמן לפתחנו התבוננות יתרה בשמים ומהלכם. בתשרי  מציינים אנו הן את חסרונה של הלבנה – בראש השנה , והן את מילואה – בחג הסוכות. 
"וישראל המונים ללבנה – נמשלו ללבנה: כשם שהלבנה אין לה אור מעצמותה, 
רק תאיר מאור השמש, כמו כן ישראל אין להם שום אור זולת אורו של הקדוש ברוך הוא " 
[ערוך השלחן תכו] 

בראש השנה "בכסה ליום חגנו" – מכוסה הלבנה. עומדים ישראל לפני הקב'ה ואומרים לו 'אין לנו משלנו כלום'. תנה מאורך עלינו . הולכים הם ומיטהרים במשך עשרת ימי תשובה עד ליום הכיפורים. ואף שהיה אפשר לברך על חידושה של  הלבנה מוקדם יותר נהגו ישראל להמתין עד למוצאי יום הכיפורים שהרי שקולה ברכת הלבנה כקבלת פני שכינה וכדאי הוא הדבר שיעשה בנקיות הלב והמעשים.

ועם המשכו של החודש, כשבא לפתחנו חג האסיף, שמחים ישראל במעשי ידיהם ופרי עמלם. שמחה אמיתית טבעית ונקיה. ועם זאת, העסק במעשי האדם ובחיי היום יום טומן בחובו את היכולת לשכוח מי הוא הנותן כח. וכאן, נגלה לעינינו חזיון מופלא – הלבנה מלאה! שהרי –
כפי אֲשֶׁר יִרְחַק מִמֶּנָה הַיָּרֵחַ – / מִזִּיוָהּ לוֹקֵחַ:
כִּי בְרָחֲקוֹ יִקְרַב לַעֲמֹד נִכְחָהּ / וִיקַבֵּל זַרְחָהּ,
עַד יִמָּלֵא אוֹרוֹ בְּעָמְדוֹ לְפָנֶיהָ / וְהֵאִיר אֵל עֵבֶר פָּנֶיהָ.
[כתר מלכות לר'ש אבן גבירול]

דווקא במקום הכי רחוק מהשמש , במקום בו אנו יכולים להתכנס ולשקוע בשלנו, מקבלים אנו תזכורת מהירח. מי נותן לנו את האור. כולו. במילואו.

הבנה זו היא המובילה את רשב"ם ופרשנים נוספים ליתן טעם לזמנו של חג הסוכות :
" …ומפני הטעם הזה קבע הקב"ה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב 
לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב, 
פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה"
[רשב'ם ויקרא כ'ג מג]

לא רק זמן המצוה משמעותי להפנמת הדבר, גם באופן בניית הסוכה מוצאים אנו השפעות של אותו עקרון. מן המפורסמות היא ההלכה שהסיכוך , צריך שיראו ממנו הכוכבים [סוכה דף כב: ושו'ע סימן תרל'א] ומדוע? 
בפרי מגדים כתב טעם מעניין :  " שיזכור מי ברא אלה, ולהיות גר בארץ כמו שכתוב ירח וכוכבים אשר כוננת".
הנה כי כן, שוב באים לעזרתינו גרמי השמים ומלמדים אותנו את ההתנהלות הנכונה כאן בארץ! 
ולא רק עזרה מוסרית עמוקה לפנינו אלא גם "עזרה הלכתית" קטנה: לטעם זה, טוען הפרי מגדים, אין צורך בדילול כללי של כל הסכך. די לנו מקום א' בכל הסוכה בו ניתן לראות את הכוכבים ולזכור שאו מרום וראו מי ברא אלה' ותו לא…

חג שמח!! ואל תשכחו לחפש את הכוכבים דרך הסכך