איזה כיף יש ליקוי לבנה!! האמנם?!

כידוע לכולם, ביום ראשון י"ד אלול יתרחש ליקוי לבנה מלא, אשר יראה מארצנו הקדושה, כמו גם מכל שאר חצי הכדור הנמצא בשעה זו בלילה.

מה זה ליקוי לבנה? מתי הוא קורה?

והאם זה טוב או רע ליהודים?

א. איך זה קורה ומתי?

ליקוי לבנה מתרחש כאשר כדור הארץ חוסם את אור השמש מלהאיר על הירח, שכידוע אין לו אור משל עצמו אלא רק מחזיר את אור השמש. במילים אחרות, כדור הארץ מטיל את צילו על הירח. ישנם כמה סוגי ליקויים. לעיתים הירח נכנס רק אל אזור הצל החלקי של השמש (כלומר ליושבי הירח בעת כזו תראה רק חלק מהשמש, ולכן הירח יהיה קצת פחות מואר), לעתים חלק מהירח נכנס אל אזור הצל המלא (כלומר ליושבי הירח בחלקו זה לא תראה השמש כלל) וזהו ליקוי חלקי, ולעתים הירח כולו נכנס אל אזור הצל המלא (כלומר לכל יושבי הירח בכל מקום שהוא לא תראה השמש כלל) וזהו ליקוי לבנה מלא. כמו בליקוי הנוכחי. כיוון שצילו של כדור הארץ גדול יותר מהירח, לירח לוקח יחסית הרבה זמן לחצות אותו, כך שהליקוי המלא יכול לארוך יותר משעתיים! (משא"כ בליקוי חמה מלא שאורך כ2-3 דקות). בזמן זה הירח לא יהיה חשוך לגמרי, אף שאין שום דבר שיכול להאיר אותו, אלא פניו האפלוליות יראו בגוון מעט אדמדם.

ליקוי לבנה לעולם יתקיים בזמן ירח מלא. והיינו משום שבשעה זו, הירח נמצא בדיוק בצד הנגדי של כדור הארץ כלפי השמש, וע"כ כדור הארץ עלול להסתיר את אור השמש. מדוע זה לא קורה בכל ליל ט"ו בחודש כאשר הירח מלא[1]? משום שהירח המסתובב סביב כדור הארץ אינו מסתובב ממש על ציר סיבוב כדור הארץ סביב השמש (המכונה 'מישור המלקה'), אלא בהטיה מועטת של כחמש מעלות, כך שלרוב בזמן ירח מלא הירח נמצא גבוה או נמוך מכדור הארץ, והאור המגיע מהשמש זורם אליו כרגיל.

בשונה מליקוי חמה שלעולם יתרחש פעמיים בשנה (שמשית, דהיינו לועזית), ישנן שנים שבהם לא יהיה ליקוי לבנה כלל. הסיבה לכך היא שליקוי לבנה דורש יותר דיוק מליקוי חמה. אולם אעפ"כ, בדרך כלל בחודש שבו יש ליקוי חמה בזמן המולד יהיה גם ליקוי לבנה בזמן הירח המלא (אולם אפשר גם שהדבר יקרה בחודש שקודם לו, כלומר שבועיים קודם. כך גם בליקוי הנוכחי דרך אגב) משום שבזמן זה נקודות ההשקה של סיבוב הירח סביב כדור הארץ נמצאות על מיקומו של הירח בזמן המולד, ובזמן ירח מלא.

עוד בשונה מליקוי חמה, אותו לא ניתן לראות מכל חלקי הכדור אלא רק ברצועה אחת מסויימת שרוחבה כ270 ק"מ, ליקוי לבנה ניתן לראות מכל חצי הכדור הנמצא בשעה זו בלילה, כלומר חצי הכדור המופנה לצד ההפוך מהשמש.

ב. על ליקוי לבנה, במקורות חז"ל:

בגמרא בסוכה (כט ע"א) נאמר:

'תנו רבנן: בזמן שהחמה לוקה – סימן רע לעובדי כוכבים, לבנה לוקה – סימן רע לשונאיהם של ישראל, מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה'.

כמובן, משמעות הגמרא היא ללוח השנה הלועזי, הבנוי כולו על שנת החמה בלבד (כלומר 365 יום בשנה, על כן לעיתים בחודש הלועזי ישנם חודשים ארוכים מ30 יום), לעומת הלוח העברי המשתמש אף בהיקף הירח סביב כדור הארץ, וזהו החודש העברי שלעולם לא יעלה על 30 יום[2]. כיוון שכן, מציינת הגמרא כי כאשר יש ליקוי הרי שזהו סימן רע לשונאיהם של ישראל, וכוונתה לישראל בלשון נקיה. יש לציין כי בהמשך הגמרא נא':

'ובזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו, שנאמר (ירמיהו י ב) כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה, גויים יחתו ואין ישראל יחתו'.

בביאור גמרא זו מצינו מחלוקת מפרשים. ע"פ שיטת היערות דבש (לר' יונתן אייבשיץ) אין כוונת הגמרא לליקוי טבעי, שהרי הוא ניתן לצפיה מראש ע"פ חשבון, וא"כ לא ניתן לפרשו לא כסימן טוב ולא כסימן רע. אלא מדובר בליקוי שאינו טבעי בהארת המאורות, שאינו ניתן לצפיה מראש. אולם הערוך לנר מפרש כי כוונת הגמרא לליקוי טבעי המוכר לנו.

חילוק נוסף ומהותי מציין ר' צדוק הכהן מלובלין בספר 'קומץ המנחה' בין ליקוי חמה לליקוי לבנה, ועפ"ז יבואר מדוע בחד יש סמן רע לעכו"ם ובאידך לישראל. בשעה שהחמה לוקה הירח נכנס בין כדור הארץ לשמש, ומסתיר מיושבי כדור הארץ את אור השמש, אולם היא ממשיכה להאיר כרגיל. לעומת זאת בשעת ליקוי לבנה כדור הארץ מטיל צל על הירח, וחוסם את אור השמש מלהגיע אליו, כך שאף הירח עצמו חשוך. יש כאן רמז ל'עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה'. בזמן ליקוי לבנה יש סימן רע לישראל משום שבמקרה זה אף מקור האור עצמו חשוך, יושב הוא בחושך יחד עם יושבי כדור הארץ החסרים את אורו. משא"כ בזמן ליקוי חמה שליושבי כדור הארץ אמנם יש חושך, אולם מקור האור ממשיך לשבת באורו.

יש שהעירו[3] שכיום שישנו אף לוח מוסלמי, המונה כולו ללבנה, הרי שבליקוי לבנה יש סימן רע למוסלמים אף יותר מלישראל, שהרי לוח השנה העברי משלב אף את היקף כדור הארץ סביב החמה ע"י עיבור השנים היוצר ממוצע כמעט מדוייק של 365 יום.

ג.  השלכות להלכה:

• ברכה

רבים תוהים מדוע אין ברכה על ליקוי לבנה (וגם לא על ליקוי חמה, ואין לבלבל בין 'ברכת חמה' הנאמרת אחת ל28 שנים, שלא קשורה כהוא זה לליקוי חמה). כמובן שיש להשיב בפשטות שאין לברך על אירוע שהוא סימן רע כמבואר לעיל, אף אם הוא סימן רע לעכו"ם. בשו"ת עשה לך רב (לר' חיים דוד הלוי), השיב כי ברכת 'עושה בראשית' נתקנה ע"י חז"ל דווקא לאירועים הקבועים מימי בראשית, כמו ברקים וכיו"ב. לעומת זאת ליקוי חמה ולבנה ע"פ משמעות הגמרא המובאת לעיל אין זהו מקרה הקבוע מבראשית, אלא שלהבנת חז"ל זהו סימן רע כאשר הקב"ה כועס על ישראל או על אומות העולם (נמצא כי במח' דלעיל האם הגמרא עוסקת בליקוי הרגיל, סובר ר' חיים דוד הלוי שכן, אלא שסבורה הייתה שאין זה מקרה קבוע בטבע). ומסיים להלכה: 'ומי שחש צורך לברך על תופעת טבע זאת, יוכל לברך ע"י קריאת פסוק כדלהלן: ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלקי ישראל אבינו מעולם ועד עולם לך ה' הממלכה עושה מעשה בראשית, והרי יש כאן שם ומלכות, והוא כקורא פסוק ואין בזה שום חשש'.

• תענית

במגן אברהם (בהקדמה לסימן תקפ) הביא מספר חסידים שכאשר הלבנה לוקה יש להתענות, והובאו דבריו במשנ"ב (סק"ב). אולם יש שסייגו דין זה[4], וכאשר ישנו ליקוי לבנה בשבתות ויו"ט, וכן בט"ו באב או ט"ו בשבט או פורים ואפי' פורים קטן, א"צ להתענות. עוד סייגו[5] כי כאשר חל בחודשי ניסן ותשרי אין כאן סימן רע, וכן כאשר רק מקצת הלבנה נלקית.

• סוף זמן קידוש לבנה

אין מקדשין הלבנה אחר שעבר חצי מידת החודש הממוצע, דהיא כ"ט י"ב תשצ"ג[6]. בב"י (סי תכו ס"ג) הביא משו"ת מהרי"ל כי כאשר הלבנה לוקה הרי שזהו סימן ודאי לכך שעבר מילואה של הלבנה, ושוב א"א לקדש הלבנה משום שבמילוי תליא מילתא. לעומת זאת בכל חודש אחר יש לסמוך על החשבון הממוצע. אולם עי' בפמ"ג שתמה על כך.

ונסיים בדבריו הנפלאים של בעל האורחות צדיקים (שער הזכירה):

העשרים ושלוש – שיזכור תמיד גדולתו של האל, יתברך, ויבחין בריאות העולם, גדולים וקטנים, ואיך הגלגלים הולכים, והשמש והירח והכוכבים, וירידת הגשמים, ונשיבת הרוחות, וכאלו עוד הרבה, עצמו מספר. ובשביל שאדם רואה אלו הנפלאות תמיד, אינו תמה לבו על כך, אבל כשהחמה או הלבנה לוקה, אז הוא תמה מאד, בשביל שאין זה תדיר ורגיל כמו סיבוב השמש בכל יום ממזרח למערב. לכן הבט אליהם, ועשה עצמך כאילו לא ראית הנפלאות מימיך, ויהא נראה כאילו היית סומא עד עתה ועכשיו פתחת עיניך, אז היה נפלא בעיניך מאד – כן תעשה עצמך בכל יום. וכן אמר דוד (תהלים קלט יד) 'פְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ וְנַפְשִׁי יֹדַעַת מְאֹד'.

[1] ירח מלא לא מוכרח להיות דווקא בליל ט"ו, ולעיתים זה קורה בליל י"ד. הדבר מתאפשר משום שבלוח העברי הקבוע ר"ח לא נקבע בהתאמה מלאה לזמן המולד האסטרונומי, ולעיתים יש פער של יום יומיים.

[2] הלוח העברי הקבוע משתמש בפועל במידת החודש הממוצע, שהיא 'כ"ט י"ב תשצ"ג'. דהיינו 29 יום, 12 שעות, ו793 חלקים (מתוך 1080 בשעה) כלומר מעט יותר ממחצית השעה. אולם מ"מ יש שימוש ניכר של הלוח בהיקף הירח, וזהו פירוש 'ישראל מונים ללבנה'.

[3] כן איתא בלוח דבר בעיתו.

[4] עי' ספר בירור הלכה תנינא סי' זה.

[5] עי' ספר דעת תורה סי' זה.

[6] וי"א שכל עוד לא עברו ט"ו ימים שלמים עדיין ניתן לקדש הלבנה, עי' שו"ת יבי"א חלק ח או"ח סי' מב בארוכה.