קצת על הלוח העברי.. | מאמר ראשון מתוך סדרה של מאמרים שיתפרסמו בקרוב

"שנה הלכה, שנה באה.."
ומאיפה בכלל הגיע המושג שנה? והמושג ראש השנה?
והאם יש לזה קשר לקידוש החודש?

ננסה לעשות קצת סדר.

הכל מתחיל מהתורה, מהציווי למשה רבינו, שהוא המצווה הראשונה שנצטוו עם ישראל בתור עם, לקראת היציאה ממצרים:
שמות פרשת בא פרק יב פסוק א – ב
(א) וַיֹּ֤אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן בְּאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר:
(ב) הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה:
ובמדרש המפורסם על הפסוק הזה, כפי שמופיע בפירוש רש"י על הפסוק:
"הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש.."
"נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש."
ואכן, הלבנה- הירח, מתחדשת כל עשרים ותשעה ימים וחצי בערך, בממוצע.
ומכאן המושג- חודש! חודש הוא מלשון חידוש. הלבנה מתחדשת ואנו מקדשים חודש חדש.
עד כאן התייחסנו למצווה מהתורה שקשורה אל הירח- לקדש חודשים.
ומה עם השמש? כיצד היא קשורה אלינו?!

וכאן אנו מגיעים לפסוק אחר בתורה, בפרשת ראה שבספר דברים:
דברים פרשת ראה פרק טז פסוק א:
"שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַה' אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ ה' אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה:"

מה הכוונה 'לשמור' את חודש האביב?

משמעות הציווי היא שצריך 'לדאוג' שחג הפסח- ייצא באביב. כלומר- שחודש ניסן יחול באיזור יום השיוויון האביבי. וכאן צריך כבר להתחשב בשמש. אי אפשר להיות כמו הלוח המוסלמי שבו מתחשבים אך ורק בירח, ולכן כל חודש יכול לצאת בכל עונה בשנה.

לשמש יש מחזור קבוע של 365 ימים ורבע בערך, בממוצע, שבו היא חוזרת אל אותו המקום. במהלך הימים הללו יש ארבע תקופות ברורות, מבחינת הזווית של השמש לכיווננו, וההשפעה של הזווית על אורך היום והלילה.

ניתן להסביר זאת בקלות על פי הלוח הלועזי, הגרגוריאני, שפועל על פי השמש בלבד.
בתאריך 21 לחודש מרץ, יחול יום השיוויון האביבי.
ועל כן- חג הפסח צריך לחול לאחר יום זה.

לסיכום, על פי ציווי התורה, הנה לנו הבסיס ללוח העברי:
החודשים- לפי הירח. מקדשים את החודש החדש כשהלבנה מתחדשת.
השנה- לפי השמש.  צריך לוודא שחג הפסח יוצא באביב.
יש כאן דבר מיוחד מאוד- לוח שנה ירחי- שמשי.
לוח שצריך 'להתחשב' בשני גרמי השמיים הסובבים אותנו. (כמובן מנקודת מבטנו).
וכדי שזה יצליח, צריך לסנכרן בין שני הלוחות, שהרי שנים עשר חודשים של ירח זה בערך 354 יום, ושנה של שמש זה בערך 365 יום. ויש כאן פער של 11 יום!

אז כיצד נצליח להסתדר?
וכיצד לאורך הדורות עשו זאת?
על כך בפרק הבא..

אהבת את המאמר?

Share on Facebook
Share on Twitter

השאירו תגובה:

פסח של כוכבים  במצפה רמון!

גם בחופשת הפסח נקיים את תצפיות הכוכבים של שאו מרום.
הנחה מטורפת למזמינים עד לתאריך ה' ניסן ה27.3- 
30% הנחה!!
הירשמו עכשיו! הכרטיסים על בסיס כל הקודם זוכה.

איך אפשר לעזור?
דילוג לתוכן