איזה כיף יש ליקוי לבנה!! האמנם?! כידוע לכולם, ביום ראשון י"ד אלול יתרחש ליקוי לבנה מלא, אשר יראה מארצנו הקדושה, כמו גם מכל שאר חצי

ראש חודש ניסן יחול ביום ראשון שעה טובה, ובמפטיר של פרשת השבוע הקרובה אנו קוראים את 'פרשת החודש'. השבת כולה נקראת 'שבת החודש', על שם הקריאה הזו. זוהי הקריאה הרביעית לאחר פרשיות 'שקלים', 'זכור' ו'פרה'.

ומה כל כך מיוחד בקריאה הזו? על כך ננסה לענות בשורות הבאות.

ביום שלישי הקרוב- ל' תשרי תשפ"ג- נראה במדינת ישראל ליקוי חמה חלקי, (קרוב לחמישים אחוז משטח השמש)
חז"ל עסקו בסוגיה זו, והעלו ממנה יסודות אסטרונומיים ורוחניים. נסקור בקצרה את המקורות ואת האחרונים בסוגיה.

הליקוי יהיה ביום שלישי בשעה תשע 44 דקות ו7 חלקים
רגע, שוב נרדמתי אחרי ההפטרה?
ליקוי או מולד?
בואו נעשה קצת סדר!

התופעה המכונה "כוכבים נופלים" היא אחת התופעות המרשימות בשמי הלילה, מפתיע לגלות שלא מדובר בכוכב נופל אלא בחלקיק קטן שלרוב שוקל פחות מגרם אחד!!

כידוע מזלו של חודש אב הוא אריה
מהי המשמעות של אריה דווקא?
כיצד זה קשור לחודש אב ולשיא הקיץ?
לא בכדי בחודש זה נחרב בית המקדש על ידי המשול לאריה (נבוכדנצאר), אך האם האריה קשור גם לגאולה העתידה?

אחחח שבת סוף סוף הגיעה
איך חיכינו לה והנה היא פה, מזג אוויר מצויין לליל שבת קייצי, שמיים בהירים וירח אדום אחד גדול,
אדום? מה קרה?!
אז זכינו, או שמא יש לומר לקינו הערב בליקוי ירח.

עוד מראשית ימי האנושות, השמיים היו מוקד עניין מרכזי. האסטרונומיה, שלכל הידוע לנו היא המדע העתיק בעולם, הייתה תחום שמשך עמים רבים ותרבויות מגוונות.

במאמר זה נסקור את הסיבות העיקריות שבגללן זמן השקיעה האסטרונומית שונה מזמן השקיעה ההלכתית.

לרגל התחדשות הירח, והמולד שבא עלינו לטובה, החלטנו לפרסם מאמר עומק מבית מחלקת המחקר של 'שאו מרום', בהסבר דברי הגמרא על זמן כיסוי הירח.
מסתבר שכבר אז בתקופת הגמרא והראשונים ידעו הרבה יותר ממה שנראה לנו היום.