במאמר הקודם הכרנו את הפער בין הלוח השמשי לבין הלוח הירחי.
הלוח השמשי כולל את עונות השנה השונות, ומונה 365 ימים ורבע.
הלוח הירחי הוא בעצם שנים עשר חודשי ירח, ומונה 354 ימים.
הנצרות בחרה ללכת רק על פי השמש, האיסלאם רק על פי הירח.
ועם ישראל כרגיל- גם וגם. על פי התורה, הלוח העברי הוא גם על פי השמש וגם על פי הירח.

"שנה הלכה, שנה באה.."
ומאיפה בכלל הגיע המושג שנה? והמושג ראש השנה?
והאם יש לזה קשר לקידוש החודש?

ננסה לעשות קצת סדר.

בשבוע הבא בעזרת השם תתחדש עלינו שנה טובה ומבורכת, שנת ה'תשפ"ה.
ומה אנו יודעים עליה?
מאז שנקבע הלוח העברי על פי החשבון הקבוע לדורות, יש לנו נתונים רבים שניתן לדעת מראש על השנה הקריבה, מלבד שמה של השנה שמעיד על התאריך- 5785 שנה לבריאת העולם.

בספר שמות פרק י"ב,א'-ב' כתוב כך: "וידבר ה' אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר: החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה".
ע"פ ההסבר הפשוט, מדובר בפסוק על חודש ניסן שהוא החודש בו יצאנו ממצרים, ועליו אומר ה' כי יהיה החודש הראשון למניין החודשים, אך רש"י מביא פירוש נוסף בשם המכילתא שההדגשה של המילה "הזה" נובעת מכך ש"נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תיראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע ואמר לו: כזה ראה וקדש!"
נשאלת השאלה הפשוטה: במה בדיוק נתקשה משה?

לפי ספר היצירה ולפי מקורות רבים נוספים, המזל המשוייך לחודש אלול הוא מזל בתולה.
במאמר קצר זה, ננסה לענות על שאלה חשובה שנשאלה על ידי רבים:
מה הקשר בין חודש אלול – חודש הרחמים והסליחות, החודש שלפני ראש השנה ויום כיפור, למזל בתולה?
כדי להבין זאת, ננסה להיפגש עם מבטם הרחב של חז"ל, שמאירים את עינינו בנושא.

קוראי ההגדה חדי העין, ישימו לב לנקודה מעניינת להקשר האסטרונומי של חג הפסח.
כידוע, האליל של מצרים היה שה. יציאת מצרים הייתה בחודש ניסן שמזלו טלה.
האם יש קשר בין הדברים?

הרבה ניתן ללמוד מגרמי השמים אל החיים אשר בארץ. לימוד זה (הנכון בכל חדשי השנה ) מודגש ביתר שאת בחודש תשרי, המזמן לפתחנו התבוננות יתרה בשמים ומהלכם. בתשרי מציינים אנו הן את חסרונה של הלבנה – בראש השנה , והן את מילואה – בחג הסוכות…

אחת הסוגיות שהעסיקו רבות את פרשני המקרא והתלמוד, היא הבנת הידיעות המדעיות המופיעות בכתבי חז"ל והתאמתן לידע המדעי "החילוני" שבימיהם. גם באסטרונומיה, אנחנו פוגשים עיסוק מסוג זה. אחד מהנושאים המעניינים בנושא, הוא זיהוי שמות קבוצות הכוכבים שמוזכרים במקורות. במאמר זה נתמקד בקבוצת "עשעיש". נראה את דברי המפרשים וננסה להתאים אותם לידע האסטרונומי המקובל שבידינו.