חז"ל ידעו על הכוכבים
דברים שנאס"א גילתה רק עכשיו

כשהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי וסוכנות החלל האמריקאית נאס"א החליטו לתת שמות למכתשים על פני הירח, הם עשו משהו שהפתיע רבים.
בין כל המדענים, הפיזיקאים והאסטרונומים המפורסמים בהיסטוריה, הם בחרו לקרוא לאחד המכתשים על שם רבי אברהם אבן עזרא – פרשן מקרא ומשורר שחי לפני כמעט אלף שנים בספרד.

למה דווקא הוא? התשובה טמונה בעובדה שרבים מאיתנו לא מודעים אליה.

הידע העתיק על כוכבים ושמיים שנשכח לאורך הדורות

גדולי ישראל לאורך הדורות עסקו באסטרונומיה ברמה שהקדימה את זמנם במאות שנים. הם ידעו דברים על היקום, על הכוכבים ועל תנועות השמיים שהמדע המודרני גילה מחדש רק בעידן הטלסקופים והלוויינים.

בגמרא מופיע תיאור של צביר כוכבים בשם "כימה". חכמי התלמוד כתבו שבצביר הזה יש כמאה כוכבים. הבעיה? כשמסתכלים על כימה בעין אנושית רגילה, רואים שבעה כוכבים בלבד. חדי עין יבחינו בתשעה כוכבים ותו לא.. במשך מאות שנים, אנשים קראו את הדברים האלה ותהו איך ידעו חז"ל שיש שם יותר כוכבים ממה שאפשר לראות?

התשובה הגיעה רק כשגלילאו גליליי הפנה את הטלסקופ שלו לשמיים. פתאום התגלה שחז"ל לא רק צדקו, הם הקטינו. בצביר הכימה, הידוע היום בשמו הלועזי Pleiades, יש לא מאה כוכבים אלא אלפי כוכבים. האם הם ידעו את זה בדרך שאנחנו לא מבינים? או שאולי היו להם כלים שלא שרדו?
השאלה הזו עדיין מעסיקה חוקרים.

הרמב"ם כתב על הכוכבים דברים שהיום מפתיעים מדענים

אבל זה רק קצה הקרחון. הקשר של היהדות לכוכבים הרבה יותר עמוק ממה שלימדו אותנו בבית הספר. קחו את המנורה, למשל. שבעת קני המנורה מייצגים את שבעת כוכבי הלכת שניתן לראות בעין בלתי מזוינת: השמש, הירח, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי וכוכב חמה. זו לא סתם השערה, זה מופיע במפורש במדרשים ובפרשנויות הקדומות. גם שבעת ימי השבוע נקראים על שם כוכבי הלכת האלה בשפות רבות בעולם.

ומה עם שנים עשר המזלות? הם מקבילים בדיוק לשנים עשר החודשים בלוח העברי, ולשנים עשר השבטים. כל שבט היה קשור למזל מסוים, וההקבלה הזו עוברת לאורך כל התנ"ך והמדרשים.

הרמב"ם, אחד מגדולי הפוסקים והפילוסופים היהודיים, כתב ספר שלם שמלא בחישובים אסטרונומיים – "הלכות קידוש החודש". בספר הזה הוא מתאר חישובים אסטרונומיים מורכבים להפליא, חישובים שמדענים מודרניים בדקו ומצאו מדויקים להפתיע. הוא ידע את מסלולי הירח והשמש ברמת דיוק שדרשה מתמטיקה מתקדמת מאוד.

פתיחת ספר הזוהר אומרת: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה." המילים האלה, שנלקחו מספר ישעיהו, מדברות על ההסתכלות בכוכבים כדרך להתחבר לבורא העולם. לא כאמונה טפלה, חלילה – אלא כהתבוננות בגדולת הבריאה.

היום, כשטכנולוגיה מתקדמת מאפשרת לנו לראות את היקום בבהירות שלא הייתה אפשרית בעבר, אפשר לחבר בין הידע העתיק לבין מה שאנחנו רואים בטלסקופים מודרניים. וזה בדיוק מה שקורה בתצפיות כוכבים שמשלבות את הפרספקטיבה היהודית.

"בפעם הראשונה שהסברתי למשתתפים על צביר הכימה והראיתי להם את המקור בגמרא, ראיתי את העיניים שלהם נפערות," מספר בניה, מדריך 'שאו מרום' בתצפיות במכתש רמון. "הם פתאום הבינו שדורות קודמים ידעו דברים על השמיים שאנחנו רק עכשיו מתחילים לתפוס. זו חוויה שמשנה את הדרך שבה אנשים מסתכלים על הלילה."

שמורת שמיים אפלים בינלאומית

מכתש רמון, אגב, הוא המקום היחיד במזרח התיכון שמוכר כשמורת שמיים אפלים בינלאומית. זיהום האור שם כמעט אפסי, מה שאומר שאפשר לראות את הכוכבים כפי שהאבות שלנו ראו אותם לפני אלפי שנים, בלי ההפרעות של החיים המודרניים. משפחות שמגיעות לתצפיות כאלה מגלות שילדים שבדרך כלל לא מתעניינים בשיעורי היסטוריה, פתאום מקשיבים בריכוז רב כשמספרים להם על הקשר בין מה שהם רואים בשמיים לבין מה שכתוב בספרים. יש משהו בחיבור הזה שנוגע באנשים בצורה עמוקה ומרגשת.

כיום אנחנו יודעים שהיהודים היו בין העמים הראשונים שפיתחו לוח שנה מדויק המבוסס על תצפיות אסטרונומיות. קידוש החודש, שבו עדים היו מעידים על ראיית הירח המתחדש בפני בית הדין, דרש ידע מעמיק של תנועות הירח. זה לא היה עניין דתי בלבד, זו הייתה מדעיות אמיתית.

הקשר הזה בין אמונה, מדע ותצפית בכוכבים הוא משהו שאפשר לחוות גם היום. לא צריך להיות אסטרונום ולא צריך להיות למדן ולא צריך לטוס לחלל – צריך רק רצון להסתכל למעלה ולהקשיב לסיפורים שמחברים בין העבר להווה.

תצפית כוכבים במכתש רמון

חוויה שתישאר בזיכרון

בכל ערב, בשעה 20:00 – שעתיים של שמיים זרועי כוכבים, טלסקופים מקצועיים ושקט מדברי אמיתי. חוויה לכל החיים.

למידע נוסף והזמנת תאריך לתצפית השאירו פרטים כאן:

חז"ל ידעו על הכוכבים דברים שנאס"א גילתה רק עכשיו