רבי אברהם אבן עזרא/ נריה כהן
רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא נולד בשנת ד'תתמ"ט לבריאת העולם (1089) בטולדה שבספרד, באזורים שהיו מרכז ההשכלה והחוכמה בימי הביניים. היה מגדולי מפרשי התנ"ך משורר בלשן פילוסוף, והתפרסם בקרב בני דורו כמתמטיקאי אסטרונום ואסטרולוג.
כתב כעשרה ספרים בנושאי אסטרולוגיה ואסטרונומיה וביניהם "ראשית חכמה" "ספר העולם" ו"ספר המאורעות".
בנוסף כתב ספרי אסטרונומיה מפורסמים שונים כגון:
"ספר הלוחות"- שבו הוא מביא מפות שמיים רבות במיקומים שונים בעולם ע"פ מעלות השמש ביחס לארץ.
"ספר העיבור"- על חכמת עיבור החודש וחשבון תקופות ומזלות.
"כלי נחושת"- על שימוש באצטרולב- כלי להמצאות בשטח ובלב ים שהיה נפוץ באותה תקופה, ומבוסס על חישוב מיקומי גורמי שמיים כגון השמש הירח וקבוצות כוכבים ומזלות.
עקב תרומתו הגדולה והחשובה לאסטרונומיה קראה נאס"א למכתש מס' 1 על פני הירח על שמו!
בימי הביניים, האסטרונומיה הייתה מדע יהודי מאוד, בעיקר בזכות שלושה מגדולי ישראל: האבן עזרא, הרלב"ג ורבי אברהם זכות (שגם על שמו יש מכתש בירח), שהיו מגדולי האסטרונומים שבאותה תקופה. למעשה רוב הכתבים והספרים בנושאי אסטרונומיה באותה התקופה נכתבו בעברית! ולכן כל מי שהתעניין בנושא היה נאלץ ללמוד עברית!
תרומתם הגדולה של אותם אסטרונומים יהודים היה בהיותם 'מעבירי ידע', מעין 'מתווכים' מהידע האסטרונומי הרב שהיה אצור אצל אסטרונומים מוסלמים בארצות מוסלמיות שהם הכירו, ודרכם הגיע הידע לאירופה הנוצרית.
בספרו "ראשית חכמה" התייחס האבן עזרא ל-"מ"ח צורות הגלגל", מושג שקבעו תלמי (מגדולי האסטרונומים היוונים בעת העתיקה) וכוונתו ל48 קבוצות כוכבים אשר בשמיים.
וכך כותב האבן עזרא בפירושו על התורה: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה" – עץ או אבן, ולא תעשה בשום אומנות תמונה שהיא בשמים,… ואין תמונות בשמים, רק שמונה וארבעים צורות. וחכמי הצורות עושים דברים אשר לא כן, ומעשיהם קרובים לעבודת גלולים:"
כמו תלמי, האבן עזרא חילק את השמיים לשלוש קבוצות, קבוצת מישור המילקה ובהם 12 קבוצות המזלות, 15 קבוצות דרומיות, ו21 קבוצות צפוניות.
מעניין לדעת, שהאבן עזרא הגדיר ונתן שמות עבריים לכל אותם קבוצות כוכבים כגון "הדוב הגדול" שהוא כנראה הדובה הגדולה, "יושבת על הכסא" שהיא כנראה קסיופאה, "הנשר המעופף" שהוא קבוצת עיט או נשר, "האשה שלא היה לה בעל" שהיא אנדרומדה.
חלק מפירושו על התורה והתנ"ך פירש על דרך הסוד דרך האסטרונומיה והשפעת הכוכבים עלינו. כך לדוגמא, הוא ביאר את מושג המחברת הגדולה (מחברת מלשון חיבור, והכוונה כאן היא להתקבצות הידועה המתרחשת לעיתים רחוקות, של שני כוכבי הלכת צדק ושבתאי) והשפעתה על המזל. בפרשת כי תשא כותב האבן עזרא שעל פי השפעת המחברת באותה תקופה ישראל לא היו צריכים לצאת מגלות מצרים אלא עוד שנים רבות, אך השפעת תפילתם אל ה' שינתה את המזל, "אין מזל לישראל". כן ביאר בסוף ספר דניאל, ששרו של פרס מופקד על המחברת הגדולה ולכן הוא יכול לגבור ולנצח, לולא ה' כמובן. ישנן עוד דוגמאות רבות להתייחסויות אסטרונומיות ואסטרולוגיות בכתביו.
רבי אברהם בן עזרא נפטר בא' אדר א' ד'תתקכ"ד או ד'תתקכ"ז (27 בינואר 1164 או 1167), יש ספק במיקום קברו אך הדעה הרווחת היא שציונו נמצא באנגליה.
