הליקוי יהיה ביום שלישי בשעה תשע 44 דקות ו7 חלקים
רגע, שוב נרדמתי אחרי ההפטרה?
ליקוי או מולד?
בואו נעשה קצת סדר,
קודם כל מה זה המולד?
הירח מקיף את כדור הארץ אחת לחודש.
כל הזמן הזה חציו מואר מהשמש וחציו "חשוך". המופעים המשתנים של הירח הם פשוט הזווית שבמשולש בין הירח כדור הארץ והשמש.
בחצי הראשון של החודש (בערך בתאריך ז' בכל חודש) נראה חצי ירח כי באותו זמן הזווית ישרה ומופנה אלינו חצי מואר וחצי חשוך.
באמצע החודש נראה אותו מלא כי כל הצד המואר מופנה אלינו (קו ישר בין כדו"א, הירח והשמש)
ואז בסוף החודש הוא מתמעט עד שרק הצד מחשוך מופנה אלינו
וזהו המולד!
הזמן בו הירח נעלם ונולד מחדש עד שנתחיל לראות אותו מתמלא שוב…
היי משהו פה מוזר! אם באמת באמצע כל חודש, ובכל מולד, הירח כדור הארץ והשמש על אותו ציר – אז איך הם לא מסתירים אחד את השני כל חודש?!
אז באמת השמש והירח (מההסתכלות שלנו) מקיפים את כדור הארץ על אותו ציר, אבל זה לא מדוייק.
למסלול תנועת השמש בשמים קוראים 'מישור המילקה' – והירח נע בזווית של כ – 5 מעלות ממנו, ולכן למרות ששלושת הגופים נמצאים באותו מישור, הירח לא מסתיר את השמש במולד או כדור הארץ מכסה את אור השמש לירח (ליקוי ירח), באמצע החודש.
אלא שהנטייה הזו מתלכדת לעיתים רחוקות ואז באמת – נוצר ליקוי ירח/חמה! ומכאן גם שמו של מישור המילקה – המישור שבו קורים הליקויים.
ליקוי חמה קורה פעמיים בשנה, אז למה מספרים לנו שהוא כה נדיר?
דבר ראשון – הליקוי מתרחש רק בצד המואר של כדור הארץ, מה שלא מאפשר צפייה בליקוי לחצי עולם.
דבר שני – הליקוי נראה רק ברצועה מסויימת על כדור הארץ שצפונה ודרומה לה תיווצר זווית שלא מאפשרת צפייה בליקוי
ודבר שלישי – ברוב המקומות שכן יראו את הליקוי הוא יהיה חלקי, ורק במקומות מאוד ספציפיים יראו את הליקוי המלא. רק פעם בשנה וחצי יהיה מקום אחד על פני כדור הארץ שבו יתרחש לקוי מלא.
אחרי כל זה תוסיפו את העובדה שרוב כדו"א הוא ים, וגם ביבשה רובה לא מיושבת – לכן יוצא שליקויים כאלו נדירים יחסית.
נקודה אחרונה מעניינת וחשובה מבחינה הלכתית-
כמעט כל מופע שיש בשמיים אנחנו יכולים לצפות ולמדוד – זריחה, שקיעה, עליה של קבוצת כוכבים או אפילו מעבר של כוכבי לכת בין קבוצות.
אבל הדבר היחיד שאי אפשר לראות הוא את המולד! הרי הוא קורה בזמן שהירח עובר מול השמש ותמיד אור השמש ימנע מאיתנו לראות אותו. וכך אי אפשר לדעת או לחשב את אורכו המדוייק של מחזור הירח.
הליקוי נותן לנו הזדמנות מיוחדת למדוד מתי בדיוק עובר הירח מול השמש. וכך באמת חישבו את אורך החודש הירחי – מצאו את זמן המעבר של הירח בין שני ליקויים וחילקו במספר החודשים שהיו ביניהם.
למיטיבי לכת – שאולי כבר שמו לב, המולד של חודש חשוון לא תואם לזמן של הליקוי (המולד בשעה 10:14 בשעון ישראל ואילו הליקוי בשעה 13:00 בערך)
ההפרש הזה נובע משני גורמים עיקריים, האחד הוא תנועתו האליפטית של הירח סביב כדור הארץ – שגורמת לשינויי מהירות במיקומים שונים של בהקפה שלו את כדור הארץ, והשני הוא תנועת כדור הארץ – הירח נע מסביב לכדור הארץ בזמן שגם כדור הארץ מסתובב סביב השמש, וכדי להגיע לעוד מופע של מולד הירח צריך לעשות עוד תנועה קטנה שלפי ההסבר שלנו יכולה להיות כל פעם במהירות שונה – כך שהמולד שלנו ממוצע והמולד האמיתי (למשל הליקוי שלנו) יכול לנוע מספר שעות קדימה או אחורה בכל חודש.
שיהיה חודש טוב!