א"כ מה הכוונה שראה פרעה באצטגננות שלו שכוכב רעה "עולה לקראתכם במדבר"?
מסביר המלבי"ם שאכן יציאת מצרים היתה ביום חמישי בשבוע בחצות הלילה וכמו שאפשר לראות בטבלה שבזמן זה שולט כוכב מאדים (השעה ה-7 של הלילה). כלומר שבאמת צדק פרעה בדבר זה אולם הקב"ה הפך עניין זה לדם המילה בימי יהושע בו נון.

 נפק"מ לשעת מזל מאדים לעניין קידוש ליל שבת

המג"א בסימן רע"א (ס"ק א) מביא בשם תיקוני שבת
"יקדש קודם לילה כי בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים ובסוף יום ו' הוא מזל צדק לכן יקדש בצדק וכ"כ בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג ומ"ע בתשוב' כתב שאם אינו תאב לאכול יכול להמתין שכבר זכר אותו בכניסתו בבה"כ ע"ש, ובירושלמי ריש ברכות אי' שדרך לאכול שעה או ב' בלילה וכ"מ ברש"י ריש דף ג"

כלומר כותב ספר תיקוני שבת שאין לקדש בתחילת הלילה בשבת משום שאז שולט מזל מאדים. (אלא או לפני תחילת הלילה או הרבה אחרי).

כמו שאפשר לראות בטבלה אכן השעה הראשונה של ליל שבת היא בשליטת מזל מאדים, ולכן מובנים לכאורה דברי הספר תיקוני שבת.

אולם מסביר מחצית השקל שכל חשבון זה נכון באם אנו מחשבים שעות זמניות, כלומר שאנו לוקחים כל יום וכל לילה ומחלקים אותו לשנים עשר חלקים שווים וממילא יצא שתמיד בשעה הראשונה של ליל שבת ישלוט מזל מאדים. (מפשט דברי רש"י שהבאנו גם משמע שכך הוא החישוב)

אולם כותב מחצית השקל שאין החישוב כך-
"אך סדר הילוכן אינן שעה זמניות, אלא שעות ההשואה, א"כ דברי תקוני שבת אינן אמורים אלא בזמן שיום ולילות שוים, שתחלת שעה שביעית מן שעות ההשואה והיא שעה ראשונה מן יום ו' אז משמש נגה, וכן בשעה ששית אחר חצות היום משמש צדק. וא"כ בזמן שאין יום ולילה שוים ליתא לדברי תקוני שבת, כן נראה לפענ"ד."

מחצית השקל מסביר שלא מחשבים עניין זה בשעות זמניות אלא ב"שעות השוואה", כלומר שעות שוות של 60 דקות.

מסביר בפסקי תשובות שדרך החישוב היא כזו:

ביום בו נברא העולם היו היום והלילה שווים (תקופת ניסן או תשרי) ומתחילת ליל רביעי התחיל סבב השעות של שליטת הכוכבים בשעות שוות של 60 דקות מבלי להתחשב בשינויי אורך הימים והלילות.

ולכן בימי התקופה שבהם היום והלילה שווים אכן מאדים שולט בשעת הלילה הראשונה של שבת, אך בחורף זה קורה כבר יותר מאוחר בלילה ובקיץ זה קורה מבעוד יום.

דרך החישוב שמביא מחצית השקל היא שנחשב שש שעות מחצות היום של יום התקופה (היום שבו היום והלילה שווים) ובשעה השביעית ישלוט מזל מאדים. ההסבר לצורת חישוב זו היא שביום שהיום והלילה שווים וודאי שהלילה יתחיל בדיוק שש שעות לאחר חצות (שהרי ביום זה היום הוא בדיוק 12 שעות והלילה הוא בדיוק 12 שעות) ובכל השנה בשעה זו ישלוט מזל מאדים.

הפסקי תשובות מחשב ומסיק שזמן זה בשעון א"י הוא תמיד בשעה 17:40 עד 18:40 (לפי שעון חורף, בקיץ שעה אח"כ)

צורת החישוב היא שביום התקופה חצות בשעה 11:40 ושש שעות אח"כ היא השעה 17:40 וכאמור מאז הסבב ממשיך בלי להשתנות עפ"י שינויי הימים.

עד כה ראינו שתי שיטות חישוב לשעות חישוב המזלות, ישנה כנראה שיטה שלישית:

פוסק שולחן ערוך הרב:

יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו שעה שביעית אחר חצות היום עיין סי' תכ"ח) אלא או קודם הלילה או לאחר שעה תוך הלילה לפי שבשעה הראשונה הוא מזל מאדים וסמא"ל מושל עליו וכבר נתבאר שלכתחילה יש לו לקדש מיד בבואו מבית הכנסת מבעוד יום:

כותב שו"ע הרב שזמן השליטה של מזל מאדים היא "שעה שביעית אחר חצות היום" כלומר שמחשבים שש שעות של 60 דקות מחצות היום (של היום) וזו השעה של מאדים.

נראה ששיטתו היא שאמנם המזלות מתחשבים עפ"י שעות שוות של 60 דקות אולם שלא כמו בהסבר הקודם שהסבב מתחיל בתחילת הלילה של יום התקופה ומאז אינו משתנה לפי שינויי הימים, בכל יום בחצות היום והלילה בהכרח מתחיל מזל חדש (אף אם המזל הקודם לא השלים את שעתו) וא"כ תמיד שש שעות אחרי חצות היום יתחיל לשלוט מזל מאדים, כמו שאפשר לראות בטבלה בחצות יום שישי (כלומר בשעה השביעית של יום שישי) שולטת החמה ובדיוק שש שעות אח"כ מתחיל לשלוט מאדים (שהוא השעה הראשונה של ליל שבת).

לסיכום ראינו שלוש שיטות בחישוב זמן המזלות:

1. עפ"י שעות זמניות, כל יום ולילה מתחלק לשנים עשר חלקים שווים, תמיד בשעה זמנית הראשונה של ליל שבת ישלוט מאדים.
2. עפ"י שעות קבועות של 60 דק', הסבב מתחיל מתחילת הלילה של יום התקופה ומאז עובד עפ"י שעות קבועות בלי להתחשב בשינויי הימים. (ולכן תמיד ישלוט מאדים באותה שעה שהיא שש שעות לאחר זמן חצות ביום התקופה)
3. עפ"י שעות קבועות של 60 דק' אך כל חצות יום ולילה הסבב "מתאפס", ולכן תמיד ישלוט מאדים שש שעות אחר חצות היום