שקיעה הלכתית ושקיעה אסטרונומית/ משה אדלשטיין

נתקעתם באמצע שומקום ואתם חייבים לדעת מתי השקיעה. מה עושים?!
כמובן מקלידים "שקיעה" בגוגל והנה מוצג בפניכם זמן השקיעה במקום בו אתם נמצאים. מדהים!
אך חשוב לדעת שהזמן המוצג הוא של השקיעה האסטרונומית ולא של השקיעה ההלכתית, אלו שני זמנים שונים שההפרש ביניהם יכול להגיע למספר דקות.
במאמר קצר זה נסקור את הסיבות העיקריות שבגללן זמן השקיעה האסטרונומית שונה מזמן השקיעה ההלכתית.
מהי השקיעה? כידוע בכל יממה אנו רואים את השמש זורחת בבוקר במזרח ושוקעת בערב במערב, כולנו גם יודעים להסביר ששקיעת החמה וזריחתה נובעות מסיבוב כדור הארץ, כדור הארץ סב על צירו בכל כ-24 שעות וזה מה שיוצר לעיננו את זריחת החמה ושקיעתה.
כמובן שזמן השקיעה תלוי במיקום הגאוגרפי על פני כדור הארץ, קל להבין שבכל שניה השמש שוקעת עבור איזור מסוים ובאותה שניה גם זורחת עבור איזור אחר על פני הגלובוס, כדור הארץ מחולק לקווי אורך וקווי רוחב ולשניהם השפעה על זמן השקיעה אך לא נרחיב בכך כעת.
אם כן, בכל ערב אנו רואים את כדור השמש יורד אט אט בשמי המערב עד שהוא נעלם מעינינו מתחת לאופק.
מהו הרגע המדוייק אותו נגדיר כשקיעה?
בהגדרת רגע מדוייק זה ישנו הבדל בין המדידה של השקיעה האסטרונומית לבין המדידה של השקיעה ההלכתית.
הבדל ראשון- מרכז השמש או סופה
בחישוב השקיעה האסטרונומית מחשבים מתי מרכז גלגל השמש יורד מתחת קו האופק בעוד עפ"י ההלכה השקיעה נקבעת כאשר גלגל החמה כולו יורד אל מתחת האופק.
מכיוון שלכל הגלגל לוקח לרדת כ-3 דקות בממוצע (בארצינו, גם נתון זה משתנה עפ"י המיקום הגיאוגרפי) א"כ מבחינת הבדל זה השקיעה ההלכתית מאוחרת בכדקה וחצי מהשקיעה האסטרונומית. (הזמן שלוקח לחצי מגלגל החמה לרדת אל מתחת לפני האופק)
הבדל שני- ההתחשבות ברפרקציה
רפרקציה- שבירה היא מושג בפיזיקה, נסבירו בקצרה:
(אם אינכם רוצים להתעמק במושג הפיזקאלי תוכלו לדלג אל סוף הפיסקה)
כידוע כשאנו "רואים" עצם אנחנו רואים בעצם את גלי האור המוחזרים ממנו, גלי האור הללו עוברים בתווך בצורה ישרה וכך אנו מבינים בעצם את מיקומו של החפץ, תופעת הרפרקציה היא שכאשר גלי האור עוברים באלכסון בין תווך אחד לשני ולכל תווך רמת צפיפות שונה (למשל אוויר ומים) גלי האור "ישברו" ולא יעברו בצורה ישרה, אפשר להיווכח בתופעה זו על ידי ניסוי פשוט, נכניס עיפרון או מקל אחר לכוס זכוכית עם מים נטה את העיפרון בזוויות שונות ונראה שהחלק שבתוך המים נראה לנו במיקום שונה ממיקומו האמיתי, כך גם קרני השמש בדרכם אלינו עוברות באטמוספירה שהיא מעטפת גזים שעוטפת את כדור הארץ, מכיוון שהאטמוספירה אינה בעלת צפיפות אחידה (ככל שיותר קרוב לקרקע צפופה יותר), גלי אור שעוברים דרכה "נשברים" וכך גם קרני השמש "נשברות" ויוצרות לנו תחושה שהשמש מעט מעל המיקום האמיתי שלה.
(כמובן שוויתרנו על הדיוק המדעי לטובת ההסבר הפשוט)
ולענייננו, בשקיעה כאשר קרני השמש עוברות באטמוספרה הקרניים "נשברות" ומשנות מעט את כיוונן לכיוון כדור הארץ, לכן אע"פ שמבחינה אמתית גלגל החמה כבר ירד כולו, אנו עדיין רואים אותו כאילו עדיין לא ירד.
בעוד השקיעה האסטרונומית מתעלמת מתופעה זו ומחשבת את הזמן האמיתי של ירידת גלגל החמה אל מתחת לאופק השקיעה ההלכתית מחשבת את השקיעה עפ"י הנראה לעיננו. הבדל זה גורם עוד איחור בשקיעה ההלכתית של כ-2-3 דקות.

הדמיה רפרקציה
רפרקציה עיפרון בכוס מים
הערה- בגלל מרחקה של השמש מאיתנו (כ-150 מליון ק"מ בממוצע) לקרני האור לוקח מעט יותר מ-8 דקות להגיע מהשמש ועד אלינו, ישנם החושבים שהשקיעה "האמיתית" היא 8 דקות לפני השקיעה הנראית. לעניין זה אין התייחסות לא בשקיעה האסטרונומית ולא ובשקיעה ההלכתית מכיוון שאין משמעות לזמן שלקח לקרני האור להגיע אלינו, כל מושג השקיעה הוא מתי קרני האור של העצם שעליו אנו מדברים יורדים אל מתחת האופק.
(כידוע ישנם כוכבים שרחוקים מאיתנו אלפי שנות אור, האם נאמר שהשקיעה האמתית שלהם הייתה לפני אלפי שנים?! ודאי שלא.)
הבדל שלישי- חישוב קו האופק
כאשר אנו נמצאים על הר, האופק שלנו גדל וממילא שקיעת החמה תהיה מאוחרת יותר וכן להיפך כשנהיה בעמק שדה הראיה שלנו אל האופק יקטן וממילא השמש תשקע מוקדם יותר.
חישוב השקיעה האסטרונומית הוא ביחס למישור, כלומר מנכים את הפרשי הגובה ומתייחסים כאילו הכל בגובה פני הים ועל פי זה מחושבת השקיעה.
סוגיה הלכתית רחבה בחישוב השקיעה ההלכתית היא האם מתייחסים ל"שקיעה הנראית" או לשקיעה בניכוי גובה ההרים והעמקים, בסוגיה זו שיטות שונות ולא נעסוק בכך כעת אך ברור הדבר שאם אכן השקיעה נקבעת עפ"י זמן ראייתה יש לכך השלכה על הפרש הזמנים מחישוב השקיעה האסטרונומית, בהרים זמן השקיעה ההלכתית יתאחר ובעמקים זמן השקיעה ההלכתית יוקדם.
אגב, כל שינויי הזמנים שמנינו משפיעים גם על חישוב הנץ החמה ההלכתי ביחס לזריחה האסטרונומית. החישוב מזריחת קצה גלגל החמה ולא ממרכזה מקדים את הנץ ההלכתי, חוסר ההתחשבות בתופעת הרפרקציה מקדים אף הוא את זמן זה וכן חישוב "הנץ הנראה" יצור פער בין הזמן ההלכתי לזמן האסטרונומי.

אהבת את המאמר?

Share on Facebook
Share on Twitter

השאירו תגובה:

פסח של כוכבים  במצפה רמון!

גם בחופשת הפסח נקיים את תצפיות הכוכבים של שאו מרום.
הנחה מטורפת למזמינים עד לתאריך ה' ניסן ה27.3- 
30% הנחה!!
הירשמו עכשיו! הכרטיסים על בסיס כל הקודם זוכה.

איך אפשר לעזור?
דילוג לתוכן