התופעה המכונה "כוכבים נופלים" היא אחת התופעות המרשימות בשמי הלילה, מפתיע לגלות שלא מדובר בכוכב נופל אלא בחלקיק קטן שלרוב שוקל פחות מגרם אחד!!

בחלל נעים חלקיקים רבים העשויים סלע קרח ואבק, שמם הכולל של חלקיקים אלו הוא מטאורידים.

כמובן שכדור הארץ מופצץ תדיר מחלקיקים אלו וכאשר חלקיק כזה "מתנגש" באטמוספירת כדור הארץ נוצר חיכוך שיוצר בערה, תופעה זו נקראת "מטאור". זוהי התופעה המכונה כוכב נופל.

אגב, כאשר חלקיק כזה מצליח לחדור את אטמוספרת כדור הארץ ומגיע לקרקע הוא נקרא מטאוריט, מטאוריטים כאלה יוצרים מכתשים בנפילתם.

בכל לילה ישנם מטאורים רבים ואם רק נתבונן ממקום חשוך דיו סביר שנצליח "לתפוס" כמה מהם, אך ישנם לילות בהם כמות המטאורים הנצפים גדולה בהרבה אנו קוראים לזה "מטר מטאורים".

מה גורם לכך שבימים מסויימים כמות המטאורים גדולה כל כך?

כפי שאמרנו מטאורים הם חלקיקים ה"מתנגשים" באטמוספרת כדור הארץ, כידוע כדור הארץ מקיף את השמש במחזור שנתי ובכל שנה כאשר עובר כדור הארץ באיזור עשיר במטאורידים אנו פוגשים מטר מטאורים. (איזור עשיר במטאורידים הוא בדרך כלל שאריות של שביט שעבר שם, אנו יודעים להגיד מהו מקורו של כל איזור כזה כלומר מהו מקורו של כל מטר מטאורים)

כאשר אנו מתבוננים על מטאורים רבים בלילה של מטר מטאורים אנו שמים לב שאם נמשיך את הקו שיוצר המטאור בשמיים (כביכול מהיכן הוא הגיע) קווי המטאורים נפגשים בנקודה מסוימת בשמיים, כמו פסי רכבת מקבילים שנראים כנפגשים בנקודה אחת, כל מטר מטאורים נקרא על שם קבוצת הכוכבים שממנה נראה שהמטאורים יוצאים.

למשל-

בין 23 ביולי ל-20 באוגוסט ישנו מטר בו נראים המטאורים כיוצאים מקבוצת פרסאוס לכן נקרא "מטר הפרסאידים"

בין 7 ל-16 בדצמבר ישנו מטר בו נראים המטאורים יוצאים מקבוצת ג'מיני (תאומים) לכן נקרא "מטר הג'מינידים"

כל מטר מאופיין במטאורים בסגנון שונה מעט (אורך השובל גודל נקודת האור וכו')

המאפיין המרכזי במטר המטאורים הוא ה"קז"ש" – קצב זניטי לשעה.

כלומר מספר המטאורים שהיה רואה צופה מכדור הארץ בתנאים אופטימליים

למשל בשיא מטר הפרסאידים הקז"ש מגיע ל70-100 כלומר שבתנאים אופטימליים ניתן לראות 100 מטאורים בשעה!! כמובן שבדרך כלל רואים הרבה פחות…

ברכה על מטאור:

פוסק שולחן ערוך בסימן רכ"ז סעיף א': "על הזיקים והוא כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט… אומר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית ואם ירצה יאמר ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם"

המשנה ברורה שם מסביר שאת המושג "זיקים" יש שהסבירו כמו השו"ע "כוכב שרץ בשמיים" נראה שמדובר על "מטאור" ויש שהסבירו שהוא "כוכב שיש לו זנב ושבט של אורה" נראה שהכוונה לכוכב שביט (כוכב שביט נראה ככוב עם זנב קבוע בשמיים ולא כמו מטאור שמופיע לשניות בודדות)

ומביא המשנה ברורה שלהלכה פסקו האחרונים שעל שניהם אפשר לברך אך מביא לכך שני הגבלות

א. אם ברך על כוכב שביט לא יברך על אותו אחד שוב בתוך 30 יום.

ב. ברכה על "כוכב שרץ בשמיים" (מטאור) ניתן לברך רק פעם אחת בלילה.

איך צופים במטר מטאורים?

צפיה במטר מטאורים יכולה להיות חוויה מעניינת במיוחד אם רק יודעים כיצד לעשות זאת:

ראשית יש לבחור בתאריך שהוא שיא של מטר מטאורים (רשימה של מטרי המטאורים ותאריכהם ניתן למצוא כאן)

מומלץ לבחור במטר מטאורים חזק עם קז"ש גבוה

כמו כל תצפית אסטרונומית הגורם המפריע ביותר הוא זיהום האור לכן יש לבדוק שביום זה אין ירח במופע משמעותי ולבחור במקום חשוך ביותר

גם לאחר שבחרנו מקום ותאריך מושלמים עננות יכולה להשמיד את היכולת שלנו לצפות בשמיים, התעדכנו באתרי מזג האוויר על מצב העננות הצפוי.

זהו! מומלץ לפרוס מחצלת, לשכב על הקרקע ולהסתכל לשמיים.. בהצלחה!!