מובא בספר יצירה שמזלו של חודש מנחם-אב הוא אריה, ושישנו קשר נסתר בין האריה וחודש אב ומאורעותיו. ספר היצירה אינו מפרט לנו מהי המשמעות העמוקה של מזל אריה, אך במפגש עם מאמרי חז"ל בנושא, נפתח לנו צוהר לעומקו של חודש אב.

מובא במדרש: 

"אמר רבי אבין, עלה אריה, במזל אריה, והחריב את אריאל. 'עלה אריה' זה נבוכדנצר, דכתיב (ירמיה ד, ז) "עלה אריה מסובכו". 'במזל אריה' "עד גלות ירושלים בחדש החמישי" (ירמיה א, ג). 'והחריב את אריאל' "הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד" (ישעיה כט, א). "

המהר"ל מבאר לנו את המדרש. אריה מסמל כוח ועוצמה ולכן היסוד ששייך אליו הוא האש, שהרי אריה הוא 'מלך החיות' והוא הכוח המרכזי השולט בטבע. וכן האש היא הכוח העוצמתי ביותר מכל כוחות הטבע. 

על כן, כשחז"ל מנסים לתאר לנו את הכוח החזק באדם שהוא יצר עבודה זרה, הם מתארים אותו בתור גור אריות שעשוי מאש.

אותו העיקרון מופיע גם באנושות. 

לכל אומה יש מזל משלה, ובבל מזלה אריה. בבל בשיאה הופכת להיות האימפריה החזקה בתבל. היא האומה הראשונה ששולטת בכיפה, בכל העולם המתורבת. על כן, מזלה הוא האריה המסמל עוצמה וכוח. גם נבוכדנצאר עצמו היה משול לאריה "עלה ארי מסובכו" משום שהיה שולט בעוצמה רבה על האימפריה החזקה בתבל-בבל.

לאחר שראינו את משמעותו של האריה והיחס אל האומה שקשורה אליו, בבל, נחזור אל חודש אב, שמזלו הוא האריה. 

חודש אב הוא שיאו של הקיץ. שיא עוצמת החום בקיץ היא בחודש אב, ולכן גם כאן מזל אריה בא במקום שיש עוצמה וכוח של חום. בפנימיות הדבר, יש בזה רמז לכך שבחודש אב קורים דברים עוצמתיים וגדולים, ואף קיצוניים. אב אינו עוד חודש 'רגיל', אלא חודש שמיועד לגדולות, לאירועים ששינו ועוד ישנו את ההיסטוריה.

האירוע המרכזי בחודש אב הוא חורבן בית המקדש. גם בית ראשון וגם בית שני נחרבו דווקא בחודש אב. כדי להחריב את בית המקדש, שיא העוצמה הרוחנית בעולם, צריך כוחות אדירים. וכאן אנו נחשפים לסוד שמספר המדרש לעיל: צריך אומה עוצמתית ביותר (בבל שמזלה אריה) עם מלך בעל גבורה וכוחות אדירים ( נבוכדנצאר נמשל לאריה "עלה ארי מסובכו") דווקא בחודש שמזלו אריה ("עד גלות ירושלים בחדש החמישי" -חודש אב) כדי להחריב את בית המקדש, שנקרא גם כן אריה. ("והחריב את אריאל").

לכאורה, נראה מתחילת המדרש שכל העוצמות הללו מופנות אך ורק לכוחות שליליים ולנזק, ולפי זה היינו רוצים רק שיעבור החודש ה'מועד לפורענות' הזה..

אך החלק השני של מדרש משנה את המבט שלנו לחלוטין.

כך כותב המדרש:

"…ועל מנת שיבא אריה במזל אריה אז ונשמח, שנאמר אז תשמח בתולה במחול (ירמיה ל"א י"ב), ויבנה אריאל. 'אריה' (זהו הקב"ה) דכתיב אריה שאג מי לא יירא (עמוס ג ח), 'במזל אריה' זה חדש אב, שנאמר והפכתי אבלם- אב להם לששון, (ירמיה שם), 'ויבנה אריאל' דכתיב בונה ירושלם ה' (תהלים קמ"ז ב'), וינקום נקמתינו [על ידי] משיחנו"

אומר לנו המדרש, כל אותן העוצמות שנראות לנו שליליות כעת, עתידות להתהפך לטובה! 

וכיצד זה יכול להיות? התשובה היא, שכדי לנצח כוחות שליליים כה גדולים, כמו בבל, ונבוכדנאצר, אנו צריכים לעלות אל מקור כל הכוחות, הקב"ה, שהוא בעצמו עתיד לבוא דווקא בחודש החמישי עם כל עוצמותיו שהופנו עד כה להרס וחורבן, ולהפוך את הגלגל, ולהשתמש בהם לטובה, לבנות את ירושלים.

המדרש מלמד אותנו דבר עקרוני על חודש אב ומזל אריה. ישנן עוצמות גנוזות בחודש הזה, עוצמות שאין בשום חודש אחר. אך השאלה היא לאן אנחנו מנתבים את הכוחות שלנו? האם אנו שייכים לחלק הראשון של המדרש או השני? האם אנחנו בצד של ההרס והחורבן או בצד של הבנייה והגאולה? הבחירה בידינו. 

שנזכה, כמו שראינו את עוצמתו של מזל אריה בחורבן הבית, כך נזכה ונראה את עוצמתו בבניין ירושלים ובגאולה השלמה. 

"ונשמח, שנאמר "אז תשמח בתולה במחול" (ירמיה ל"א י"ב), ויבנה אריאל"