החודש באסטרונומיה היהודית-
טבת תשפ"ה
ראש חודש טבת חל בימים שלישי רביעי (31/12/24 – 01/01/25). שנת התשפ"ה היא שנה שלימה (הש"א[1]) – שבה יש 355 ימים, זאת אומרת שחשון וכסלו הם חודשים מלאים והחודש יש שני ימי ראש חודש.
המולד-
מולד אסטרונומי – יום שני כט' כסלו (30/12) 12:21.
המולד הממוצע – ליל שלישי ל' כסלו (31/12) 00:21.
המולד המוכרז בבתי הכנסת -יום שני שעה חמישית 33 דקות ו16 חלקים.
[על מולד אסטרונומי, ממוצע ועוד קראו כאן]
מה נראה בשמיים בחודש טבת תשפ"ה-
הירח-
כאמור המולד האסטרונומי יהיה ביום שני בערב – אור לל' כסלו (31/12 – אחרי חצות). בערב זה כמובן שלא נוכל לראות את הירח. גם למחרת ביום שלישי בערב – אור לא' טבת (31/12) עדין לא יהיה ניתן לראות את הירח בעין. הוא יהיה בן 17 שעות ועם אחוז תאורה קטן (0.72%).
למחרת ביום רביעי בלילה אור לב' טבת (01/01) תתאפשר ראייה ראשונה של הירח. הירח יהיה קל לצפייה. הוא יהיה בן 41 שעות ועם 3.5% תאורה.
בערך כל יומיים הירח "עובר" מזל, כך שאת חודש טבת הירח מתחיל במזל גדי.
באור לד' טבת (03/01) הירח מופיע קרוב מאוד לנגה.
באור לה' טבת (04/01) הירח מופיע קרוב מאוד לשבתאי, ויעזור לנו לזהות אותו.
באור לז' טבת (06/01) הירח מסיים הירח את רבעו הראשון על רקע קבוצת דגים, ביום זה הירח נראה כחצי עיגול לצד ימין, זורח בסביבות חצות היום ושוקע בסביבות חצות הלילה.
באור לח' טבת (08/01) הירח נמצא בפריגיאה – כלומר בנקודה הקרובה לכדו"א ממסלולו. מרחקו אז מכדו"א הוא 370,171 ק"מ.
באור לי' טבת (09/01) – הירח חונה צפונית לכימה.
באור לי"א טבת (10/01) הירח יזרח צפונית לענק הגז צדק.
באור לי"ד טבת (13/01) מילוא הירח. הירח זורח עם שקיעת השמש, ושוקע עם זריחתה. הירח ימצא באותה עת במזל תאומים, קרוב מאוד לפולוקס – כוכב האלפא של תאומים, וצפונית למאדים.
באור לי"ז טבת (16/01) הירח יחלוף צמוד מאוד לרגולוס, כוכב האלפא של מזל אריה.
באור לכ"א טבת (20/01) הירח מנצנץ בסמיכות לספיקה- כוכב האלפא במזל בתולה.
בכ"א טבת (21/01) הירח יהיה באפוגיאה, כלומר בנקודה הרחוקה לכדו"א ממסלולו, ומרחקו אז מכדו"א – 404,298 ק"מ.
באור לכ"ב טבת (22/01) הירח מתחיל את רבעו האחרון. הוא זורח בחצות הלילה ושוקע בחצות היום.
באור לכ"ה טבת (25/01) הירח חולף קרוב לכוכב האדמון אנטרס – לב העקרב.
אור לכ"ז טבת (27/01) הירח דק ונמצא ממש באמצע מזל קשת.
כוכבי הלכת-
בחודש שעבר הזכרנו שכוכבי הלכת נגה, שבתאי, צדק ומאדים זורחים בו זמנית בשמיים. גם החודש במשך כל החודש נזכה לראות את היופי הזה! רק נצטרך לצאת יחסית בתחילת הלילה למקום חשוך ועם אופק פתוח.
כוכב חמה גם כן זורח, אבל בתור כוכב בבוקר, ונצטרך לקום מוקדם כדי לראות אותו. כדאי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם בחודש כי חמה כבר קרוב מאוד יחסית לשמש והולך להיעלם לנו מהר.
שבתאי-
שבתאי ממשיך לשקוע יותר ויותר מוקדם. בסוף החודש הקודם הצלחנו לראות את שבתאי כמעט עד תשע וחצי. בתחילת החודש שבתאי, שעדין במזל דלי, ישקע בתשע ועשרים, ובסוף החודש נאלץ להיפרד ממנו כבר בשבע וחצי בערב.
נצלו את הזמן הקצר שעוד שבתאי עמנו! לכו לצפות בו באמצעות טלסקופ ולחזות במערכת הטבעות המרשימה.
צדק-
החודש אנחנו ממשיכים להנות מצדק שעדיין בשמיים בשעות הנוחות ואף הרבה אח"כ. בתחילת החודש צדק שוקע באזור 04:40, ובסוף החודש הוא שוקע באזור 02:35.
גם החודש צדק נמצא על מזל שור.
צדק כוכב יפיפה ובולט מאוד שקשה לפספס. מוזמנים להסתכל על צדק עם טלסקופ ולמצוא את ארבעת ירחיו הגדולים הנקראים "הירחים הגליליאנים".
נגה-
החודש נגה מגיע לשיאו בתור כוכב ערב. אם בתחילת החודש שעבר נגה שקע סביבות 20:10, החודש נגה יגיע לשיאו וישקע ב-20:30.
בתחילת החודש נגה חונה במזל דלי ובסוף החודש הוא יימצא במזל דגים.
החודש נגה מתקרב מאוד לשבתאי. ניתן לראות את זה בברור מאור לט"ז טבת (15/01) עד לאור לכ"ב טבת (21/01) כאשר שיא ההתקבצות הנראית תתרחש באור לכ' טבת (20/01 -19/01).
לבעלי הטלסקופים מומלץ מאוד להסתכל בימים אלו ולנסות לתפוס את שניהם!
בי' טבת (10/01) נגה יהיה באלונגציה מערבית מזרחית מהשמש.
נגה כוכב מאוד בהיר שקשה לפספס, מה שצריך זה רק להסתכל לשמיים במקום שיש אופק מערבי יחסית נקי ובשעה שהוא עוד שם.
מופעי נגה – כמו חודש שעבר, מופע נוגה הולך וקטן גם החודש. מתחיל עם כ-55% ומסיים עם כ-39%. באור לי"ב טבת (11/01) נגה יהיה במופע של 50%.
שווה לצפות בנגה בטלסקופ החודש- הוא אמנם נראה בעין כמו נקודה עגולה, אך בטלסקופ הוא יראה כחצי עיגול ואף פחות מכך!
מאדים-
החודש זה הוא חודשו של מאדים. את מאדים נראה בתחילת החודש כבר ב-18:20. באור לט"ז (16/01) מאדים יהיה בניגוד – כלומר במצב בו הוא זורח בשקיעת החמה ושוקע בזריחתה כך שהוא נראה כל הלילה!
מאדים יסיים את החודש כאשר הוא ישקע בשעה 05:30 לפנות בוקר.
מאדים מתחיל את החודש במזל סרטן ומסיים את החודש על מזל תאומים קרוב מאוד לפולוקס – כוכב האלפא במזל. שיא הקרבה יהיה באור לכ"ג טבת (22/01).
בטלסקופ טוב יהיה ניתן להבחין החודש קצת יותר בקלות בקרח הלבן שבקטביו של מאדים.
באור לי"ג טבת (12/01) מאדים יהיה במרחק מזערי מכדו"א (96,083,227 ק"מ), כמו כן, הוא גם יהיה בבהירות מרבית – 1.4-.
[על בהירות גרמי שמיים קראו כאן]
חמה-
כמו בחודש שעבר, גם החודש חמה ממשיך להיות כוכב בוקר. בתחילת החודש הוא עדיין נראה באופק המזרחי לפני הזריחה, יהיה מאוד קשה לראותו ובהמשך החודש הוא יהיה קרוב מידי לשמש ולא נצליח לראות אותו בכלל.
בי"ט טבת (19/01) כוכב חמה יהיה בפריהליון של מסלולו, כלומר בנקודה הקרובה ביותר אל השמש (69,817,502 ק"מ).
מופעי חמה- חמה סיים את החודש שעבר עם מופע של 76%. את החודש שלנו יסיים חמה קרוב מאוד לשמש, במופע של 98%.
בהירות- חמה שמתחיל את החודש עם בהירות 0.4- מסיים את החודש עם בהירות 0.8-.
קבוצות הכוכבים-
בשעות התצפית הסבירות (שהן שעות הערב כמובן) נצפה בקבוצות הכוכבים הבאות (אלו העיקריות והבולטות שבהן):
איזור הצפון– הדובה הגדולה, דובה קטנה, דרקו, קסיופאה, קפאוס, כתר צפוני, פגסוס.
מזלות– גדי, דלי, דגים, טלה, שור, תאומים, סרטן, אריה, בתולה.
איזור הדרום– כלב גדול, כלב קטן, אוריון, דג דרומי. ארנבת.
מטרי מטאורים-
החודש ישנם שני מטרי מטאורים.
באור לג' טבת (03/01) יתקיים שיאו של מטר 'קואדרניטדים' – מטר גדול ויפה עם 110 קז"ש! הירח יהיה סמוך למולד מה שגם יקל מאוד על הראיה (עיקר השיא יהיה אחרי חצות ברועה הדובים).
באור לכ' טבת (19/20) שיאו של מטר 'אורסא מינורידים'. לא ברור מהו הקז"ש (כנראה באזור ה-5), בכל מקרה הוא קטן מאוד ולא משמעותי.
אירועים אסטרונומיים-
אור לד' טבת (03/01) – הירח חונה בסמוך לנגה. כמו כן זהו גם שיאו של מטר 'קואדרניטדים', מטר גדול ויפה (110 קז"ש!).
ד' טבת (04/01) – כדו"א יהיה בפריהליון, דהיינו שיא קרבתו אל השמש. המרחק מהשמש – 147,103,699 ק"מ.
אור לה' טבת (04/01) – הירח נמצא קרוב מאוד לשבתאי.
אור לז' טבת (06/01) – תם הרבע הראשון של הירח. הירח זורח בסביבות חצות היום ושוקע בסביבות חצות הלילה.
אור לח' טבת (08/01) – הירח בפריגיאה – כלומר בנקודה הקרובה לכדו"א ממסלולו. מרחקו אז מכדו"א הוא 370,171 ק"מ.
אור לי' טבת (09/01) – הירח חונה צפונית לכימה.
אור ליא טבת (10/01) – הירח חונה צפונית לצדק.
אור לי"ג טבת (12/01) – מאדים במרחק מזערי מכדו"א (96,083,227 ק"מ).
אור לי"ד טבת (13/01) – מילוא הירח. הירח זורח עם שקיעת השמש, ושוקע עם זריחתה. כמו כן הירח ימצא באותה עת קרוב מאוד למאדים ולפולוקס – כוכב האלפא של תאומים.
אור לט"ז (16/01) – מאדים יהיה בניגוד, ויראה במשך כל הלילה.
י"ט טבת (19/01) – חמה בפריהליון של מסלולו, כלומר בנקודה הקרובה ביותר אל השמש.
אור לכ' טבת (19/01) – ההתקבצות השנתית של נגה ושבתאי, נגה שלוש מעלות צפונית לשבתאי.
כ"א טבת (21/01) – הירח באפוגיאה, כלומר בנקודה הרחוקה לכדו"א ממסלולו, ומרחקו אז מכדו"א – 404,298 ק"מ.
אור לכ"ב טבת (21/01) – תחילת הרבע האחרון של הירח, הירח זורח ושוקע בחצות. כמו כן, מאדים ימצא קצת דרומית לפולוקס, ופלוטו נמצא בהתקבצות עם השמש.
אור לכ"ה טבת (24/01) – הירח קרוב מאוד לאנטרס כוכב האלפא של עקרב.
זמנים הלכתיים-
יום חמישי בלילה אור לג' טבת משעה 17:15 – תחילת זמן קידוש לבנה לאשכנזים (ג' שלמים תמים בזמן זה). הירח שוקע ב 19:23.
יום שני בלילה אור לז' טבת משעה 17:15 – תחילת זמן קידוש לבנה לספרדים (ז' שלמים תמים בזמן זה).
י' בטבת – צום עשרה בטבת ויום הקדיש הכללי.
יום שני בלילה אור לי"ד טבת – סוף זמן קידוש לבנה כל הלילה, בין לנוהגים לברך עד תום ט"ו שלמים מהמולד ובין לנוהגים לברך עד תום חצי כ"ט י"ב תשצ"ג.
(חצי כ"ט י"ב תשצ"ג חל בי"ד בבוקר בשעה 11:34, וביום שלישי בלילה אור לט"ו טבת בשעה 17:15 תמים ט"ו שלמים מהמולד. אך מכיוון שביום זה הירח יזרח רק ב-17:30, לא יהיה אפשרי לקדש את הלבנה ביום זה).
כ"ה טבת, שבת קודש – שבת פרשת וארא – שבת מברכין. מכריזים על החודש כך: ראש חודש שבט יהיה ביום חמישי הבעל"ט. המולד יהיה ביום ד' בשעה 06:17 ו-17 חלקים.
[1] לכל שנה נותנים סימן. האות הראשונה מסמלת את היום בשבוע בו חל ראש השנה, האות השנייה את מספר הימים בשנה כאשר האפשריות הם: ח' – חסרה, 353 ימים. כ' – כסדרה, 354 ימים. ש' – שלימה, 355 ימים. האות השלישית מסמלת את היום בשבוע בו יחול פסח. הסימן של שנת תשפ"ה כאמור הוא – הש"א.
